הפוסט הראשון שלי

כיף לנצל פלטפורמה שכזאת פשוט כדי לשפוך ולשתף, עוד יותר כיף יהיה אם המידע שאני כותב פה ישמש אחרים בדרכם.

אקדים ואומר שאני עוד בתהליך, מול הועדה ועוד מחכה לניתוח עליון, לכן כל דבר שאכתוב הוא ממש תוך כדי למידה, יחד איתכם.

אז..הפוסט הראשון שלי, חשבתי הרבה מה הדבר הנכון לספר קודם, האם את העובדה שידעתי כבר בגיל 7 שאני לא בגוף הנכון? האם לדבר על הפעם הראשונה שסיפרתי למישהו? או על הפעם הראשונה שבאמת סיפרתי ובאמת קיבלתי החלטה ללכת על זה בלי לחשוב יותר מידי?

הפעם הראשונה שחשבתי בקול מול בנאדם אחר שאני לא בגוף שלי, הייתה כשהייתי בן 19 ובאה אחרי שמשתתף האח הגדול מייקי אלרואי נתן לתחושה הזאת שם בטלוויזיה.

"טרנסג'נדר", איזו מילה מפוצצת נכון?

לא הכרתי את המילה לפני ובאותו רגע, הבנתי שזה בדיוק מה שאני, כלוא בתוך גוף שלא שלי, בלי יכולת יציאה.

לפחות ככה חשבתי.

זה היה מאוד מאוחר בלילה, התקשרתי לבת זוג שלי אז ובקול רועד אמרתי לה "מאמי, אני חושב שאני טרנס", היא ביטלה את זה מכל וכל, אמרה שניתוחים וסיבוכים זה לא בשבילי, הפחידה אותי.

הנחתי את הנושא חזרה עמוק בתוך הראש והלב והמשכתי בחיי, בערך.

ניסיתי לשכוח, באמת לעזוב ולהגיד לעצמי שאין סיכוי שזה יקרה לי, שאותי במשפחה לא תקבל, החברים הסופר סטרייטים שלי לא יקבלו ולמה לי כל הבלגן הזה..

זה לקח 4 שנים, 4 שנים של הבנה ובן זוג (כן, בן זוג. מבטיח פוסט שלם על איך זה להיות טרנס שיוצא גם עם גברים)תומך אחד ויצאתי למסע הזה, המסע של החיים שלי.

מקווה שנהניתם לקרוא עד כאן, אמשיך את הסיפור בפוסט הבא, אוהב אותכם, א..

#הפעםהראשונה #הפוסטהראשון #בהצלחה