• Ares

מטודיופלסטי פוסט 4: היום של הניתוח! מטודיופלסטי במינכן, גרמניה

עודכן: 15 במרץ 2019

פףףף כמה מתח ירד ממני כשהכניסו אותי לחדר ניתוח.

קמתי ב7:00 בבוקר, נכנסתי להתקלח זריז לצחצח שיניים להשתין וכו'

החלפתי בגדים לחלוק ותחתוני רשת כאלה שנתנו לי


ואז נכנסו שתי אחיות חמודות ואמרו לי לשכב במיטה

ושלוקחים אותי עם המיטה כמו שאני

התחלנו לנסוע , ירדנו למטה נסענו נסענו

ואז הגענו לתחנת העירוי

שם החלפתי למיטה אחרת ושמו לי עירוי ביד (וואלה לא כאב כמעט)

ומדבקות על החזה

אחרי זה גלגלו אותי לחדר ניתוח משוכלל עם רובוטים הרבה גרמנים ערנים

שאומרים כל רגע Guten Morgen, שאלו אותי מאיפה אני ודיברנו , איך לא, על הארוויזיון.


אחרי זה הגיע אח מרדים ואמר לי שמתחילים, הוא הזריק לעירוי חומר ואמר "זאת התרופה הראשונה" (תרופה נגד הקאות אחרי ההרדה), ואחרי זה עוד חומר מרדים, הרגשתי סופר כבד בראש

והדבר האחרון ששמעתי היה אחות שאומרת לי "You are sleeping NOW" אני לא אופתע אם בעצם נרדמתי מהמשפט הזה ולא מהחומר הדבר הבא שקרה הוא שקמתי בתוך חדר התאוששות, מסטול ומסוחרר לגמרי

פתחתי עיניים ועצמתי אותן בערך 500 פעם מהעייפות.

אמרו לי שהלך סבבה ובדקו לי לחץ דם וחיברו אותי לכל מיני מכשירים שבודקים שאתה חי

אני חי.


לא הבנתי בכלל שאני אחרי הניתוח. לוקח למוח מלא זמן לקלוט איפה אתה בכלל.

הסתכלתי למטה - הכל חבוש

מצד ימין של הבטן יצא נקז שמנקז נוזלים והפרשות מהאזור איפה שהיו ה-איברים ההם בזמן הזה

ומהחבישה של האיבר יצא קטטר. האחיות נתנו לי משכך כאבים דרך העירוי, ושאלו אם עדיין כואב לי

אני, שלא הצלחתי להבחין בין חוסר נוחות לכאב, עניתי שקצת

אז נתנו לי עוד משכך


בקיצור העבירו אותי לעולם שכולו שינה וסטלה.

אחרי זמן כלשהו שאין לי שם תחושה או הערכה לכמה הוא היה.


העלו אותי לחדר שלי חזרה.

מהרגע שירדתי לניתוח, כל ההכנות, כולל הניתוח עברו 6 שעות.


בחדר פשוט ישנתי את חיי לסירוגין. התלהבתי מזה שמותר לי לאכול משהו ולקחתי את צנצנת המחית תפוח שקניתי

קלאסי לאכול משהו קל לא? הזהו, שלא קלאסי בכלל לאכול בשבילי.


בערך בשעה 7 בערב נכנס אח ושאלתי אותו איך עושים קקי עכשיו

הוא בחור נורא מצחיק ומשוחרר

והתחיל להסביר לי איך עושים קקי

הכל כרגיל קום ולך לשירותים.


הוא עזר לי לקום ולהתגבר על הסחרור הקל

והתחלתי ללכת לכיוון האסלה.

כל הסיטואציה נורא מבלבלת כי אתה לא רוצה ללחוץ על החלק הזה של הגוף

ואז בכלל הרגשתי שאני חייב להקיא.

קמתי והקאתי

זה היה כואב בעיקר בבטן איפה שהנקז.

אבל אחרי זה הרגשתי שחרור לטובה.

אין על להקיא לפעמים.


רוב היום הייתי במיטה על הגב, וכל פעם שהרמתי קצת את הראש הרגשתי סחרור

אחרי שהקאתי הצלחתי לשתות מים שזה סימן ממש טוב

אחותי קנתה לי איזה מרק מצויין מהסופר

גם בבית חולים נתנו לי מרק טעים.

בשלב הזה נפתרה בעיית ההקאות,

זה נטו עניין של זמן.

12 שעות מרגע ההרדמה יכלתי לאכול ולעכל

אזכור את זה להבא.


נתנו לי 2 פעמים אנטיביוטיקה דרך העירוי

1 כדור לשמירה על הבטן

1 כדור משכך כאבים

1 כדור ששכחתי מה הסיפור איתו


סה"כ האחים והאחיות פה אחלה, למרות העניין עם השפה

גרמנית ואנגלית נורא דומות הרבה מילים ואין מה לחשוש מזה


אזהרה - תמונות של דם וחתכים! :

הצינור האדום הוא נקז, האמצעי הוא קטטר, מצד שני יש קו משם הכניסו גז, והחור שלישי הוא בפופיק


הצינור האדום הוא נקז, האמצעי הוא קטטר, מצד שני יש קו משם הכניסו גז, והחור שלישי הוא בפופיק אז לא רואים. נחמד אה? אני אינסטלציה מהלכת



89 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

יום לפני שיצאתי מהבית חולים (שזה היום ה11 אחרי הניתוח) נכנסה אחות נחמדת בבוקר ושלפה ממני את הקטטר זה לא כאב, זה פשוט מאווווד מוזר מאוד ומשחרר בו זמנית אחרי זה הייתי צריך לשתות הרבה וללכת להשתין.....

אני עדיין מדמם קצת, כשאני קם, וממש אחרי שאני משתין יש איזה טיפה או שתיים של דם זה נורמלי לניתוח הזה, אנשים אומרים שהם מדממים שבועיים שלושה אחרי ניתוח כזה. כי גם מהניתוח של ההסרת איברי רבייה מחפש את ד

אזהרה, תמונה של תוצאות של ניתוח - צפו לצבעים סגול, תפרים, נפיחות וטריות כללית. בהמשך הזמן אעלה כל פעם תמונות של איך מתקדמת ההחלמה. Good Luck נתחיל מאיך זה היה נראה לפני הניתוח: זה 5 ימים אחרי הניתוח: